#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיבל לשמור לא בפני עדים והשומר טוען שהפקדון נגנב, האם נאמן השומר שנגנב ויפטר משבועה - במיגו שהיה מכחיש שקיבל ממנו לשמור? ומה הטעם [3]?	"לא נאמן, לשו""ע משום שלא אומרים מיגו להיפטר משבועה שהוא מחוייב בה - שהרי היום הוא מודה שהוא קיבל לשמור.  נחלקו הפוסקים בטעם הדבר - הסמ""ע מבאר שיותר קשה להוציא כסף כשיש מיגו אבל  לחייב שבועה אפשר גם במקום מיגו.       ו3 טעמים:        1.הט""ז לומד, שכל שאפשר לברר ע""י שבועה, לא סומכים על מיגו - כי כל היכא דאיכא לברורי מבררינן, ורק בממון שאין עליו חיוב שבועה, מאמינים לו במיגו.              2. הסמ""ע מבאר, שהקילו חז""ל להאמין במיגו כי קשה להוציא ממון מיד בעליו, משא""כ בשבועה.              3.הלבוש והש""ך מבארים שהבא להיפטר מממון מוכן לעשות הכל כדי להיפטר ואף לישבע - ולכן ל""ש לפוטרו משבועה ע""י מיגו - כי הוא לא חשב על האופן הזה ליפטר על ידו, ורק כשבא ליפטר מממון סתם בטענה שוה , נאמן במיגו ליפטר מהממון.                                לרמ""א בדרך-כלל אומרים מיגו כדי להיפטר שבועה ורק כאן לא משום שזה מיגו דהעזה - שהוא לא היה מעיז להכחיש את ההפקדה בפני הבעה""ב שיודע הבעה""ב שהפקיד אצלו [משא""כ טענת נגנבה או אונס כיון שאיננו יודע הבעה""ב מה אירע לפקדון מעיז לשקר בפניו]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצו/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תבעו  אדם לב""ד וטוען שהוא קיבל ממנו לשמור כלי מסויים והלה מכחיש שמעולם לא קיבל ממנו כלום לשמור, הדין עם מי?                    תבעו אותו לב""ד וטוען עליו שקיבל ממנו לשמור והלה טוען שקיבל ממנו אך החזיר לו, הדין עם מי?"	ישבע השומר שבועת-היסת להכחיש שאין בידו כלום ממנו/שמעולם לא קיבל כלום ממנו/שאין עכשיו בידו כלום.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצו/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תבעו אותו לב""ד שקיבל ממנו לשמור על כלי והביא הבעלים שטר לראיה לדבריו שקיבל ממנו לשמור  והלה מודה שקיבל לשמור אך טוען שהחזיר לו: 1]מה דינו? 2] מה גדר השבועה שנשבע? ומה הנפק""מ בגדר השבועה?   3] מה הדין כשהשומר טוען שהחזירו במקום ובזמן שמצויים בו עדים?"	"1. ישבע בנקיטת חפץ שהחזיר ונאמן במיגו שהיה יכול לטעון שנגנב /נאנס וכיוצ""ב טענה הפוטרתו לשלם, - אך מכיון שאף בכל טענה שהיה טוען ליפטר היה צריך לישבע, לא נוכל להאמינו  בטענתו שהחזיר בלי שבועה [-שהרי יתכן שאיננו רוצה לטעון את אותם טענות -כדי שלא יצטרך לישבע]         2. נחלקו הפוסקים מהו גדר השבועה: דעת הסמ""ע שהוא שבועה דאורייתא, דעת הש""ך שהוא שבועה דרבנן חמורה כעין דאורייתא - שצריך בה נקיטת-חפץ.  והנ""מ:1]האם יורדים לנכסים- שרק בשבועה דאורייתא יורדים אך לא בשבועה דרבנן. 2] בחשוד מי שצריך לישבע -שבדאורייתא שכנגדו נשבע ונטל אך לא בדרבנן.  3]שבדאורייתא לא הופכים את השבועה ובדרבנן מהפכים.            3. אך כשטוען שהחזירו במקום ובזמן שמצויים בו עדים, לא נאמן השומר ולכן ישלם השומר לבעלים ואם מבקש השומר שהבעלים ישבע שלא החזיר לו, ישבע לו הבעלים, והטעם שלא נאמן השומר - כיון שאיננו נאמן אף בשבועה לטעון נאנסו/נגנבו במקום שבו יש עדים אלא צריך להביא את העדים, וירד לו המיגו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצו/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תבעו חברו שנתן לו לשמור על 100 כור חיטים והשומר  טוען שקיבל לשמור רק על 50 כור:1] מתי לכו""ע ישבע השומר היסת ויפטר?  2] מתי חייב שבועה מה""ת של מודה במקצת?   3]מתי נחלקו הפוסקים האם הוא מודה במקצת?"	"1.כשה50 כור שמודה בהם הם בעין והשומר אומר למפקיד ""מה שהפקדת אתה מקבל"" - כי אז , זה נחשב שהשומר אומר לבעלים ""הילך"" וישבע השומר שבועת-היסת להכחיש את הבעלים.    2.כשה50 כור הוא לא ברשות השומר.   3.כשה50 כור ברשות השומר אך השומר לא אמר לבעלים  שיקח את מה שהפקיד, נחלקו הפוסקים [ומביאם הסמ""ע סוסק""ו] האם זה נחשב כמו ""הילך"" או למודה במקצת."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצו/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תבעו 100 כור חיטים שהפקיד אצלו והשומר אומר הפקדתני רק 50 כור ונרקבו חלקם בפשיעת-השומר, מה דינו?	"ישבע שבועת-היסת להכחישו, ואין זה מודה במקצת - אע""פ שאינו יכול לומר ""הילך"" בפירות שנרקבו בפשיעתו - כיון שהוא  לא הודה במשקל ובמנין."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצו/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תבעו שנתן לו לשמור על  100 כור חיטים והשומר טוען שנתנו לו לשמור על 100 כור שעורים: 1]איזה שבועה מחוייב להכחישו?  2]האם השומר שיודע את האמת שמחוייב לבעלים 100 כור שעורים ישלם לבעלים 100 כור שעורים?	1.שבועת-היסת - ואיננו מודה במקצת - שהרי מה שתבעו לא הודה לו ומה שהודה לו לא תבעו.    2.פטור - כי מונח בתביעת הבעלים על החיטים מחילה על השעורים.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצו/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. ש""ח שסיכם עם הבעלים שיהיה חייב בחיובי שואל הן בחיוב הממוני שלו והן בחיוב השבועה שבו ולא העמידו לזה לא עדים ולא עשו לזה קנין מיוחד, האם חלה ההתחייבות? ומה הטעם?     2] ש""ח שאירע לפקדון גניבה/אונס ותובעים אותו הבעלים - כי הם טוענים שהש""ח התחייב לשלם אף באונסים והש""ח מכחיש שלא היתה לו התחייבות יותר מש""ח רגיל, מה הדין?"	"1. חל - כי לא צריך את העדים אלא במקום שקרנים.   2.ישבע הש""ח מה שאירע - גניבה/אונס, ויגלגל עליו שישבע שלא התנו עמו הבעלים שיהיה חייב בגניבה ובאונס."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצו/סעיפים ה' ו'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ביקשו ממנו לשמור על כלי ונעלם הכלי וטוען שלא קבל לשמור אלא אמר לבעלים ""הנח לפניך"":1] מה הדין כשהבעלים מודים שהשומר אמר להם ""הנח לפניך""?    2] מה הדין כשהבעלים מכחישים ואומרים שקיבל מהם לשמור?"	"1. אפילו כשהוא מודה שפשע, פטור לישבע אף שבועת-היסת שאיננו ברשותו ושלא שלח יד בכולו- כיון שהוא לא קיבל לשמור ואין משביעים היסת כשהבעלים הם רק שמא.      2.כיון שהבעלים תובעים אותו בטענת ברי, משביעים אותו שבועת היסת על 4 דברים: 1.שאמר לבעלים ""הנח לפניך"".  2.שלא איבדו בידים.  3.שלא עשה גרם-גדול שנראה בו שאיבדו בידים.  4.שלא שלח יד בכל הפקדון.      אבל לא משביעים אותו שלא פשע ולא שלח יד במקצת הפקדון - שהרי לדבריו איננו שומר ויכול לפשוע ואין לו את החומרא של שומרים ששולח יד במקצת נחשב כשליחו""י בכולו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצו/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הפקידו לא בפני עדים ועדים רואים את החפץ ומכירים בטביעות-עין שהוא שלו והשומר לא אמוד שיהיה לו כזה פקדון, האם נאמן השומר להכחיש את ההפקדה? ומה הטעם?      ומה הדין כשגם נתן סימנים על הפקדון?	"נאמן לומר להד""ם וקניתיו ממך או מאחר שקנהו  ממך - ושמא מצא מציאה או יש רש מתרושש.         נחלקו הפוסקים כשנתן סימנים ואינו רגיל אצלו האם נאמן ע""י סימנים, דעת הלבוש שנאמן להוציא ע""י הסימנים, דעת הסמ""ע שא""י להוציא - כיון שאין לו ראיה על גוף-ההפקדה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצו/סימן רצז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הפקידו בפני עדים ולא ראו אצלו את הפקדון  והשומר טוען שהחזירו ואח""כ נתנו לו במתנה והראה השומר לב""ד את הפקדון, האם נאמן?"	"כן - ומדין מיגו שלא היה מראה לב""ד  אלא היה רק אומר החזרתיו, נאמן לומר שהוא ברשותו ע""י שחזר ונתנו לו במתנה,   וכמו""כ נאמן לומר קניתיו במיגו שהיה אומר החזרתיו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצו/סימן רצז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הפקיד אצלו חיטים בפני עדים ותובעו על החיטים ואומר המפקיד לשומר את הסכום של החיטים שהפקיד אצלו והנחת אותם בחבית פלונית ונמצא כדבריו והשומר טוען החזרתי לך ואלו חיטים אחרים, האם נאמן השומר? ומה הטעם?	נאמן משום שלא ראו עכשיו את החיטים ברשותו.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצו/סימן רצז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הביא עדים שהפקיד אצלו חפץ פלוני וראו אותו עדים או עדים אחרים רואים את אותו פקדון ברשותו והשומר טוען קניתי אותו ממך או נתת לי במתנה, האם נאמן השומר?	לא.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצו/סימן רצז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הביא עדים וסימנים שהפקיד אצל ראובן חפץ ומת ראובן ולא ראו העדים את הפקדון ברשות היורשים וטוען המפקיד שהפקדון נמצא  ברשות היורשים וראובן אמוד שיהיה שייך לו כזה חפץ:1]מה הדין?  2] האם טוענים לפטור את היורשים שראובן קנה ממנו - שהרי אם ראובן עצמו היה טוען כך, היה נאמן? ומה הטעם?     3] מה הדין כשהיורשים טוענים שאביהם אמר להם שהוא שלו?	"1.כיון שטוען שיש סימנים בפקדון, צריכים היורשים להראות לעדים את החפץ - ואם העדים יכירו שזה הפקדון, יחזירו אותו למפקיד.   2.לא טוענים טענה לא שכיחא.    3.רק ע""י שבועה שישבעו היורשים שכך אביהם אמר להם, יהיו נאמנים - כיון שהמפקיד יש לו סימנים ועדים שמכירים את הפקדון בטביעות-עין, נחשבים היורשים כמו שבאים להוציא מהמפקיד."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצו/סימן רצז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה מקרה הדיין אינו-יכול להוציא ממון ע""פ עדים ויכול להוציא ע""פ אומד-דעתו?      ומה הטעם שבזה""ז אף הדיין א""י להוציא?"	"כשאדם תובע יורשים שהפקידו אצל אביהם והביא סימנים מובהקים על החפץ ואינו רגיל אצל אביהם, אף כשיש  עדים שאביהם לא אמוד שיהיה לו כזה כלי, א""י הדיין לסמוך על אומד העדים כדי להוציא מהיורשים ע""פ אומד דעתם - ""כי אין זה ראיה ברורה ואומדן דעתם אינו אומד דעתו ואין לו לדיין אלא מה שדעתו סומכת עליו"", אבל כשהדיין יודע שהמת לא אמוד שיהיה לו כזה כלי,  נותן את הכלי למי שנתן את הסימנים-המובהקים.<br>בזה""ז הסכימו רוב בתי-דיני ישראל שלא מוציאים ממון מהיורשים ע""פ אומד דעת של הדיין, כי ""רבו בתי-דינים שאינם הגונים, ואפילו יהיה הגונים במעשיהם, אינם חכמים כראוי ובעלי-בינה""."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצו/סימן רצז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ב""ד הורה לשומר להחזיר פקדון לאדם שהתברר אח""כ שהוא לא הבעלים,       האם מחוייב השומר לשלם לבעלים על הפקדון?"	לא.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצו/סימן רצז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיבל לשמור ופשע וטוען השומר תנאי היה ביננו ליפטר אף מפשיעה והבעלים מכחישו שלא עשה עמו שום תנאי לפטור: 1] מה הדין כשהבעלים לא הביא עדים על ההפקדה?        2] מה הדין כשהבעלים הביא עדים שראו את מסירת-הפקדון אך אומרים העדים שלא ידוע להם על תנאי שנעשה ביניהם והשומר טוען שהתנה עם הבעלים לפני שמסרו לו את הפקדון? ומהו גדר השבועה שמחוייב בה? מה  הדין כשהשומר טוען שהתנה עמו אחרי שמסר לו את הפקדון?        3] כשיש עדים שהשומר פשע, האם נאמן השומר שהיה תנאי ביניהם? ומה הטעם?     4]כשלא היו עדים בזמן מסירת-הפקדון אבל העדים מעידים שהם שמעו שרצה להפקיד אצלו ואח""כ הם הלכו וטוען השומר שאח""כ בזמן המסירה התנה עמו ?"	"1.נאמן השומר וישבע שבועת-היסת שהתנה עמו ליפטר.                           2.נשבע שבועה חמורה שאינו ברשותו ושהיה תנאי ביניהם ומגלגל עליו שלא שלח יד, והטעם שנאמן השומר בשבועהה על התנאי שביניהם הוא משום שיש לו מיגו שהיה טוען ששמרו כראוי ונאנס הפקדון,   ואותה מחלוקת-הפוסקים שהיתה לנו כשהבעלים הוכיח בשטר שהפקידו והשומר טוען החזרתיו האם שדבועת-השומר היא שבועת-השומרים או שבועה חמורה מדרבנן, גם כאן קיימת אותה מחלוקת - כי לדעת הש""ך ששבועה דאורייתא הוא רק בטענת-אונס ולא בטענה אחרת, כך כאן שנאמן רק במיגו שהיה טוען אונס, אין זה שבועת-השומרים אלא שבועה חמורה.          3. לא נאמן- שהרי כשיש עדים שפשע, ירד לו נאמנות המיגו שהיה טוען נאנסתי.            4.לא נאמן אף ע""י מיגו שהחזרתיו [ש""ך סק""ח ונתיה""מ סק""ג] - כי זה נחשב למיגו במקום עדים - שהרי לא מסתבר שהתנה עמו אחרי המסירה.       5.נחלקו הש""ך והסמ""ע, לש""ך יכול לישבע שבועת-היסת, כי נאמן במיגו שהיה  טוען אמרתי לך ""הנח לפניך"", לסמ""ע חייב שבועה דאורייתא."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצו/סעיף ז/סעיף ח		
